ב-7.4.1964, בשעה 10:30, בשרו תקיעות החצוצרות והקשת התופים את בואה של שיירת הנשיא השלישי של מדינת ישראל, מר זלמן שז"ר, לעיר חיפה. היה זה ביקורו הרשמי הראשון של שז"ר בעיר. שיירת הנשיא עצרה ליד רחבת בית העירייה. ראש העיר מר אבא חושי, הגב' חנה חושי ו-ש. ביאליק, מנהל המחלקה העירונית לנוער וספורט קבלו את פני הנשיא ורעייתו. לאחר הגשת זרי הפרחים ונגינת התקוווה עלה שז"ר על השטיח האדום שנפרש לכבודו לאורך הרחבה אל אולם הישיבות של מועצת העירייה.

קבלת הפנים. מימין לשמאל: אבא חושי, זלמן שז"ר, רחל שז"ר, חנה חושי וש.ביאליק (הארכיון ע"ש אבא חושי בספרייה)

במועצה נערכה קבלת פנים חגיגית בנוכחות חברי המועצה ומוזמנים מכל חוגי הציבור. במהלך קבלת הפנים הוגשה לנשיא תמונה של נוף הכרמל הצופה אל פני הים שצייר הצייר מרדכי אבניאל, חבר מועצת העירייה. מסופר ששז"ר ציין בדברי תודתו ששמורה אצלו תודה מיוחד לחיפה, בה נבחר לראשונה כציר לאסיפת הנבחרים הראשונה. במהלך סיורו בחיפה הקבילו תושבים רבים והמוני תלמידי בתי הספר את פני הנשיא, הם נופפו בדגלים וקראו לעברו קריאות ברכה. יום לפני הביקור נערכו פעולות הסברה לתלמידים ועובדי העיריה עמלו וקשטו את פני העיר בדגלי המדינה ובתאורה חגיגית שהוארה לקראת תם הביקור בשעות הערב.

ב- 21.10.1965 הגיע הנשיא שז"ר יחד עם ראש הממשלה לוי אשכול ושר החינוך והתרבות זלמן ארן פעם נוספת לחיפה והפעם לטקס הנחת אבן הפינה ל"בניין האב" באוניברסיטה...עיתוני התקופה הפליגו בשבחים על המבנה העתיד לקום – "הבניין יהיה עם סיומו תופעה בלתי נשכחת של מבנה ענק... הסביבה כולה מוקפת צמחיה טבעית עשירה...האקלים קריר ונעים בסביבה זו – כמעט במשך כל ימות השנה. האוניברסיטה משקיפה על נוף פנורמי עוצר נשימה..." עוד מוסיפים העיתונים ומספרים " הקמפוס האוניברסיטאי יוכל לשמש מרכז למדעי הרוח והחברה – לאיזור חיפה, לישובי הגליל, לעמקי הירדן ויזרעאל, לשפלת החוף עד חדרה וצפונה עד גבול הלבנון"


הנשיא זלמן שזר, מלווה ע"י ילדה במהלך הטקס. (אוסף האגף לקשרי ציבור)


יושבים משמאל לימין: רחל שלון, סגן נשיא הטכניון; לוי אשכול, זלמן שז"ר ואבא חושי. (אוסף האגף לקשרי ציבור)


ראש הממשלה לוי אשכול בנאומו: "ההשכלה לא תשמש קרדום לחפור בו בלבד כי אם כעזר למעשי הפיתוח ובניין החברה...תקוותי לעליה גדולה ולקליטה של סטודנטים מכל התפוצות" יושבים: אבא חושי והנשיא זלמן שז"ר. (אוסף האגף לקשרי ציבור)

 תודה לעדינה צור-ג'יג'י, הארכיון ע"ש אבא חושי
 

אחד מימי ספטמבר שנת 1966, ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל, מר לוי אשכול, מרים טלפון לראש עיריית חיפה מר אבא חושי, ומפציר בו שיחדש את פעילותו במוסדות מפא"י. מזה זמן הפסיק אבא חושי חבר "לשכת הצמרת" של מפא"י, את השתתפותו ופעילותו במוסדות המרכזיים של המפלגה ונוצר הרושם שהוא מחרים את המוסדות בשל יחסים משובשים בין מרכז המפלגה לסניף חיפה..הכל התחיל בסכסוך עבודה בנמל חיפה וטענות הסניף החיפאי שהוא מקופח בנציגות המפלגה בכנסת ובמוסדות אחרים...מה השיב אבא חושי לאשכול באותה שיחה לא נדע אך דובר העירייה מסר שדובר רק בעניין זה ולא הוצע לאבא חושי שום תפקיד בממשלה. 

עבר חודש וב-26.10.66 בשעות הבוקר, הגיע מר לוי אשכול לביקור רשמי בעיר חיפה. מסופר שראש הממשלה לא "כבש" את חיפה אולם הוא התקבל בה בחיבה ובכבוד. המתיחות הקיימת במפא"י באה לידי ביטוי ברמזי רמזים "נוסח אנגליה" שנשמעו בנאומי הדוברים ומזכיר מפא"י בחיפה ציין שאין לשמועות על מתיחות כזו או אחרת שום שחר, היחסים מצוינים וכל חברי המפלגה עומדים לימין ראש הממשלה. בסיום הודעתו לתקשורת הוסיף המזכיר משפט קצר ואמר ש"הביקור יתרום לקירוב לבבות בין המחנות..."

בסיורו ברחבי העיר התקבל מר לוי אשכול בלבביות מופגנת, בחיוכים, בזרי פרחים ואפילו זכה לתשואות לרגל יום הולדתו שחל יום קודם...גם מזג האויר האיר פנים לאחר ליל גשמים וסערות וראש העיר ציין שהעיר חיפה יודעת לארגן גם את מזג האויר. ראש הממשלה הודה בנאומו לעיר חיפה על קבלת הפנים הנלהבת והביע את אמונו כי עד תחילת שנות ה-70 תגיע אוכלוסיית ישראל לשלושה מליון נפש ובסוף המאה לחמישה מליון, עוד הוסיף אשכול ואמר "פיתוחנו תלוי בתושיית האדם היחיד...תקופה זו של שפל חייבת להביאנו לגיאות" (מיתון שרר בתקופה זו בארץ). במהלך סיורו בחיפה ביקר ראש הממשלה בכמה מוסדות חינוך ובבתי הזיקוק.

 בארכיון ע"ש אבא חושי בספרייה צילומים ומסמכים מהביקור. מצרפים תמונות אחדות:

מקדמים את פני ראש הממשלה ורעייתו במבואות חיפה (אבא חושי בלווית סגניו עם מרים אשכול) 

במהלך הסיור בחיפה (אבא חושי ולוי אשכול)

אבא חושי נואם באולם הישיבות של מועצת העיר חיפה "...רוב תושבי העיר עוקבים בדאגה ובתקווה אחרי מעשי הממשלה והכנסת בתחום הקרוי מיתון.." 


מרים אשכול, אבא וחנה חושי 

 תודה לעדינה צור-ג'יג'י הארכיון ע"ש אבא חושי בספרייה

ביום חמישי, ה- 26.3.1959, בשעה 18:30, נחת בנמל התעופה לוד מטוס מיוחד שהביא לארץ את המלכה האם אליזבת מבוואריה מלכת בלגיה ופמלייתה. המלכה הגיעה אמנם לביקור פרטי אך התקבלה בכבוד רב ולא בכדי. במהלך השנים 1940 ועד 1944 כשבלגיה הייתה תחת הכיבוש הגרמני, אליזבת השתמשה במעמדה המיוחס כמלכה ובקשרים הגרמניים שהיו לה על מנת להשפיע ולסייע להציל מאות ילדים יהודים מהגליה על ידי הנאצים. הילדים מצאו מקלט במנזר, בהמשך  נחטפו ע"י אנשי מחתרת שהחביאו אותם בכפר בהרי האנדים. המלכה ידעה על כך ושלחה לילדים בקביעות צרכי מזון ומתנות. למשפחות שהחביאו את הילדים שלחה תמיכה קבועה. באחד מחגי ישראל נודע למלכה שמספר יהודים נאסרו ורוכזו בבית מחסה יהודי, היא לא הססה ושלחה להם פרחים לחג. הפגנת סולידריות פומבית זו כלפי היהודים בזמן הכיבוש הנאצי דרשה אומץ אזרחי רב. עם שחרורה של בלגיה לא פגה התענינותה של המלכה בעם ישראל, היא הקפידה לעקוב בעירנות אחר התפתחותה של המדינה הצעירה. העניקה את חסותה למפעל עליית הנוער והשתתפה בקביעות בכל המפגנים שנערו בבריסל למען ישראל.
ביקורה של המלכה אליזבת בישראל ארך כשבוע, וב-30.3.59, לפנות ערב, הגיעה המלכה לביקור קצר בחיפה. רבבות אנשים-נשים, גברים וטף עמדו על המדרכות מחאו כף לשיירת המלכה ונופפו בדגלי המדינה. עיתוני התקופה מספרים שהמלכה ניסתה להחזיר חיוך לכל הקהל הרב וכל פרח שניתן לה החזירה בחום רב...עוד מוסיפים העיתונים ומספרים שלעיתים קרובות עמדו דמעות בעיניה מרב אושר והתרגשות והיא אף עצרה לעיתים מזומנות את פמלייתה כדי לצלם נופים על הר הכרמל ונופים נוספים.
בארכיון ע"ש אבא חושי בספרייה, תצלומים מביקור המלכה אליזבת בחיפה המספרים גם הם על אישיותה המיוחדת.

 





 תודה לעדינה צור ג'יג'י, הארכיון ע"ש אבא חושי בספרייה